החלטה בתיק בש"א 168185/03

1.         הובאו לפני בקשות המבקש להארכת המועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע שיק.

2.         המדובר בשיק על-סך 35,000 ש"ח, אשר מועד פרעונו היה 10/10/97, שנמשך על-ידי המבקש לפקודת נפרע בשם שלמה קריב והוסב למשיבה.

3.         עו"ד אהרון חטר ישי, מר שלמה קריב ומר שמעון קרבינסקי (אביו של מר שלמה קריב) היו חוכרים משותפים בקרקע. על חלקו של מר שמעון קרבינסקי מונה כונס נכסים ועל-מנת להמנע ממכירת חלקו לצד ג', הציע עו"ד אהרון חטר ישי שייטול הלוואה מהבנק בגובה החוב נשוא צו הכינוס על-מנת לשלמו לכונס הנכסים. כמו-כן, דרש עו"ד אהרון חטר ישי ממר שלמה קריב וממר שמעון קרבינסקי שימסרו לו בנאמנות סך של 35,000 ש"ח אשר יופקד בחשבון ההלוואה בבנק ושיהיה מיועד לכיסוי הוצאות שמירת האשראי בבנק, כטענת המבקש.

            לצורך כך מסר המבקש לחתנו, מר שלמה קריב, את השיק נשוא בקשת הביצוע, על-מנת שזה ימסור אותו לעו"ד אהרון חטר ישי בנאמנות.

            לימים, עו"ד אהרון חטר ישי לא נטל את ההלוואה מהבנק.

            לטענת המבקש, מאחר ועו"ד אהרון חטר ישי לא נטל את ההלוואה מהבנק, הרי שלא נוצרו הוצאות שמירת האשראי נשוא ההלוואה ולפיכך לא התקבלה התמורה עבור השיק ולפיכך המבקש אינו צריך לפרוע את השיק.

            המבקש טען עוד כי השיק ניתן לחתנו, מר שלמה קריב, על-מנת שימסור אותו לעו"ד חטר ישי לבטחון בלבד ועל תנאי שעו"ד חטר ישי יטול הלוואה. משלא ניטלה ההלוואה לא התקיים התנאי ולפיכך המבקש אינו מחוייב בפרעון השיק.

            בנוסף על האמור לעיל  טען המבקש שנפל פגם קנייני באחיזת השיק על-ידי המשיבה ולפיכך עליה להשיבו למבקש.

כמו-כן, נטען עוד שהשיק הוצג לפרעון באיחור לא סביר של חמש שנים מיום משיכתו ולפיכך פטור המבקש כדי שעור הנזק שנגרם לו כתוצאה מהצגתו באיחור. שעור הנזק האמור עומד על מלוא סכום השיק, משום שהמבקש אינו יכול לחזור על הנפרע אשר הפך לימים לחדל פרעון. לחילופין, ביקש המבקש לפטור אותו מתשלום הפרשי הצמדה וריבית ממועד משיכת השיק ולכל היותר יש לחייבו בהם ממועד הצגת השיק.

4.         במקביל להגשת ההתנגדות הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות ובה טען שהוא בן 88 שנים וסבר כי משלא באים במניין הימים להגשת ההתנגדות ימי פגרת הפסח, ימי שביתת בתי המשפט והעיצומים הרי שטרם חלף המועד להגשת ההתנגדות. לפיכך המבקש לא נחפז לפנות לעו"ד על-מנת שיגיש בשמו התנגדות לביצוע השיק. לטענת המבקש בקשתו זו מוגשת מטעמי זהירות בלבד ורק במידה ואכן איחר את המועד להגשת ההתנגדות.

5.         לטענת המשיבה יש לדחות את ההתנגדות מחמת הגשתה באיחור.

6.         בטרם תידון ההתנגדות לגופה יש לברר האם יש מקום להאריך למבקש את המועד להגשת ההתנגדות.

            תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי:

" מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו  מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה. נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו."

            במקרה זה המועד הרלבנטי נקבע בתקנה 106 (א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ-1979 ולפיכך דרוש טעם מיוחד לצורך הארכתו.

            מחקירת המבקש התבררו עובדות שיש להן השלכה על בקשתו ולפיהן בתאריך 25/2/03 קיבל המבקש את האזהרה בתיק ההוצל"פ נשוא בקשת הביצוע, כפי שעולה מעיון באישור מסירת האזהרה (מוצג מש/2) ועדות המבקש בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון.

            בתאריך 28/4/03 שלח ב"כ המבקש מכתב לב"כ המשיבה בעניין תיקי הוצל"פ שונים ביניהם התיק נשוא הבקשה הנוכחית (מוצג מש/1).

מחקירת המבקש עלה עוד שנכדו, עו"ד גלעד קריב, טיפל אף הוא בעניין השיק נשוא בקשת הביצוע.

בתאריך 6/5/03 חתם המבקש על התצהיר נשוא ההתנגדות ורק ביום 19/5/03 הוגשה ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל.